פעם חייכתי יותר, היום פחות
היוימים שהחיוך היה מסכה, מעין חומה ושער רק כדי שלא ייכנסו ולא יחפרו.
והיו שחשבו שאני צוחקת כי טוב לי ....
צוחקת כדי שלא תשאלו אותי מה קרה ומה עובר עליי
היום החיוך הוא אמיתי ולא מתחפש
היום צוחקת ומחייכת כשטוב לי. כשזו ההרגשה. וגם אם תשאלו לא תמיד אספר כי יש דברים שיישארו אצלי
כשפחות טוב לי גם החיוך מסתתר
השריר של החיוך התקבע ולבש מסיכה.
ופתאום זה קשה לחייך מהנשמה. כי שכחתי איך עושים את זה
אז מאמנת השרירים ומתאמנת
ולאט לאט החיוך האמיתי מורגש גם כלפי חוץ
ממשיכה ללמוד ולהתנסות